<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שישי ס"ט</h1>
<h2>דף נ.</h2>
שלשה שאכלו וברך כל אחד ואחד לעצמו יצא ידי ברכה ולא יצא ידי זמון ואין חוזרין לזמון שאין זמון למפרע. שלשה שאכלו כאחד אינם רשאין לחלק וכן ארבעה וכן חמשה. ששה רשאין לחלק עד עשרה. ועשרה אינם רשאין לחלק עד עשרים שכל זמן שיחלק ותהיה ברכת הזמון לכל חלק כזמון הכל יש להם לחלק. לר"ם. כתב הר"ש אם היו עשרה מסובין ויש שם קול המון רב עד שלא ישמעו המסובין קול המברך יכולין לחלק לשלשה שלשה שלא יהיה בהם הזכרת השם שכבר נתחייבו טוב להם לעשות כדי שישמעו המברך. והראב"ד כתב שעשרה לעולם אין חולקין. ודברי הר"ש עיקר.
